עם שורשים שנטועים עמוק, עמוק בהרי ירושלים

לא תמיד היה ברור לי שלכאן אני שייכת. אבל מזה לפחות עשור זו התחושה שלי: שאני נטועה כאן, שכל ניסיון להרחיק אותי מכאן יצריך ניסור של שורשים כל כך עבים, כל כך מהותיים, שרוב הסיכויים שאדמם למוות בתהליך. ולכן, כל יוזמה לשפר את החיים כאן, בפינת העולם שלי, מבורכת בעיני. בטח כשמי שיוזם אותה הם אנשים אליהם אני קשורה בעבותות של אהבה כבר שנים ארוכות… אולי אני לא אובייקטיבית, אבל כשמציעים לי ערב מעניין, שעל מארגניו אני סומכת שמעניין עבורם זה באמת מעניין, עם מסר שחשוב לי ושכל הכנסותיו קודש למטרה נעלה – אוי כמה שאני מתייצבת.

אז ב-4.4.2010 הציבור מוזמן למסיבת חירות-מדת שנשמעת מוצלחת להפליא.